בלוג

בנוסף למדתי את כל כללי הדו-קרב של כבוד, מן מוסכמה חברתית שהייתה מעשה פלילי והוצאה מהחוק באנגליה ובמדינות רבות באירופה מכיוון שגבתה קורבנות רבים לאורך השנים.

דו-קרב היה פופלרי בשימוש בעיקר בקרב בני המעמד הגבוה בחברה כדי ליישב סכסוכים במקרה של פגיעה בכבודו של אחד מהמשתתפים. המעשה היה אומנם פלילי וכדי להרתיע השלטונות הטילו עונשים כבדים על המשתתפים בו, על עדי הראייה וגם על הרופא שהוזמן לתת טיפול רפואי למי שנפצע ולפעמים שימש כמשקיף. על מנת לעקוף את האיסור על קיום דו-קרב הוא התבצע בחשאיות.
שני היריבים או נציגיהם סיכמו בחשאיות ביניהם את פרטי ביצוע הדו-קרב,למשל: עם איזה כלי נשק יבוצע, חרב או אקדח. מי יהיו עדי הראייה של כל צד כדי לוודא שהוא נערך באופן הוגן. בנוסף, דנו כמה סבבי ירי יתקיימו עד להפסקת הדו-קרב וכן מתי הוא ייפסק (גם במקרה של שימוש בחרב) – בשפיכת טיפת הדם הראשונה של אחד מהיריבים, במוות או כשאחד הצדדים נפגע קשות ואינו מתפקד. בין השאר היה קיים איסור החטאה בירי מכיוון שזה מראה על חוסר כבוד לצד השני.
ואם שומרים על חשאיות אז היכן הדו-קרב יתקיים? לרוב נבחר לשם כך שדה או מקום מישורי בין עצי היער, רחוקים ממקום ישוב ונסתרים מעיניי אנשי החוק וסקרנים.
העיתוי לדו-קרב היה בלילה לאור נרות/לפידים שהחזיקו העדים או היריבים עצמם בידם הפנויה מנשק. הייתה עדיפות להיפגש לפנות בוקר, כאשר קצת חשוך אך קרני השמש הראשונות של היום יכולות לסייע בראייה.

מי שקרא את נשיקות שונא יודע היכן בחרתי להפסיק את הדו-קרב ומי הפר שם את הכללים בחוסר כבוד.

וישנם עוד כללים רבים עליהם אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה במרשתת.

העונש על המפרים את החוק והמשתתפים בדו-קרב הן כיריבים והן כעדי ראייה מטעם אחד הצדדים היה חמור. מי שנתפס על ידי אנשי החוק היה יכול למצוא את עצמו בסופו של דבר על הגרדום.

בדואט שילבתי תוך כדי כתיבה את הידע שלי על אודות שימוש בחרבות וכן על דו-קרב. על אף שאקדחים ורובים היו בשימוש באותה התקופה בה מתרחשת עלילת הדואט העדפתי בכל סצנות הקרב להשתמש בחרבות ובפגיונות. רובה המוסקט המוזכר בספר משמש שם רק לצורך הגנה על המתיישבים בניו-אינגלנד מפני מתקפה של פורעי חוק או אינדיאנים.

---

מקווה שאהבתם את המאמר של התחקיר ההיסטורי על אודות סצנות הקרב במופיעות בדואט.

מוזמנים להשאיר לי תגובה.

ואם תרצו לקרוא כיצד השתלבו כלי הנשק אותם הזכרנו בדואט תוכלו לרכוש את המודפסים אצלי באתר "הספרים של הילה ארוון" כאן. ואת הדיגיטליים תוכלו לרכוש באתר עברית כאן.

---