דבר שגיליתי בתחקיר ההיסטורי ל”אי התפוחים” הספר הוויקטוריאני שלי ומלווה אותי בכתיבת שאר ספריי ההיסטוריים, הוא היעדרות הכיסים מהאופנה שנים על גבי שנים. בעבר הרחוק לא היו קיימים כיסים בבגדים. לא באופן שבו אנו מכירים אותם לפחות, לא כחלק מהבגד, אלא כפריט נלווה. אז איך הסתדרו בלי כיסים? אני לא רואה את עצמי יוצאת מהבית ללא מקום אחסון נייד כמו: כיס, ארנק או תיק.
התשובה לשאלת הכיסים נחלקת לשניים: האם היית אישה או גבר? ובאיזה תקופה היסטורית מדובר?
בעבר גברים נהגו לתלות על מותניהם חגורה עם שקיקי מטבעות, נדן החרב/פגיון, וכולי… ובהמשך הופיעו הכיסים במעילים שלהם/ג’קטים, ובמותנייות (ווסטים).
נשים, תלוי בתקופה.
בימי הביניים גם הנשים תלו על חגורת מותניהן את הפריטים החשובים להן בניהול משק הבית (למשל: צרור מפתחות) וכמובן שקיקים וארנקי עור, כמו הגברים. הארנקים/שקיקים הללו שימשו גם כמקום אחסון לעשבי תבלין ומרפא או פטריות שליקטו ולאו דווקא לכסף או לפריטים יקרים. התכולה שלהם השתנתה בהתאם לצורך.
מהמאה ה- 17 נוצרו מן כיסים נפרדים שנקשרו סביב המותניים עם סרט והסתתרו מתחת לשכבת החצאית הראשונה אך היו נגישים ללובשת אותם, דרך פתח בחצאית העליונה.
אגב המילה “כיוס” החלה בשל הגניבות מהכיסים החיצוניים הללו.
כאשר הגזרה של השמלות השתנתה ונכנסו לאופנה כל החישוקים למיניהם וההתפחות של הישבן, נאלצו הכיסים להיפרד מהאופנה שוב, וארנקי היד נכנסו לאופנה. היו אלו שקים מקושטים ברקמות נאות וחרוזים. הארנקים נתלו בסרט/חוט על פרק היד.
ראיתי כמה ארנקים מרהיבים כאלו במוזיאון האופנה בעיר באת’ באנגליה.
אבל נשים ממעמד הביניים, בעיקר אלו שעבדו למחייתן המשיכו לענוד סביב מותניהן את הכיסים. נשים ממעמד גבוה הסתפקו בארנקי היד.
אבל למרות כניסתם של הכיסים לאופנה, הנשים עדיין תלו על מותניהן בחגורה את מה שהיה דרוש להן לצורכי היום-יום, בייחוד אם ניהלו בית משלהן או של אחרים (כסוכנות-בית).
על החגורה היה אביזר שנקרא chatelaine שהיה בשימוש של עקרות בית כבר ימי רומא העתיקה. ה- chatelaine (מצרפתית) היה מן אבזם שאיגד מספר שרשרות מתכת אשר בקצותיהן היו תלויים פריטים חשובים למשימות הביתיות של האישה שענדה אותו על חגורתה. ה- chatelaine היה תלוי על חגורת המותניים מעל השמלה וגלוי לעין.
האביזרים שנתלו על ה – chatelaine היו קטנים. כל אישה לפי הצורך היום-יומי שלה בניהול משק הבית. מן אולר לדרמן רב-תכליתי, שיכולים לשלוף בכל עת ולכל צרה שתבוא בניהול הבית.
דוגמאות לאביזרים התלויים ב- chatelaine: מפתחות (לא רק של הבית, אלא גם של ארון כלי הכסף, של המחסן, של ארון הליקרים, של תיבת התכשיטים וכיוצב’…), מספריים קטנות, בקבוקון בושם במקרה של צחנה מפתיעה, שעון קטנטון, ארנקון, פנקסון ועיפרון, אולר קטן ועוד ועוד.
ככל שהאישה הייתה סוכנת בית או בעלת בית ממעמד גבוה יותר ה- chatelaine היה מפואר יותר, עשוי כסף טהור או זהב, משובץ בפורצלן והאביזרים התלויים עליו אף הם היו עשויים מלאכת מחשבת. היכנסו לאתר המכירות הפומביות grandauctions.co.uk כדי לראות chatelaine יוקרתי מהתקופה הוויקטוריאנית.
צפיתם בסדרה “דאונטון אבי”? גם על מותניה של סוכנת הבית גברת יוז הקפדנית אך החביבה, תמצאו את ה – chatelaine.
שמתם לב מי קיבל את הכיסים ראשון כשהם נכנסו אל הבגדים? הגברים!
עם הזמן הכיסים נכנסו גם אל בגדי הנשים וכמובן שעוד קודם – הארנקים הפכו לפריט חובה לכל אישה וטוב שכך.
מקווה שנהניתם מהרשומה על הכיסים.
רוצים לקרוא עוד על התקופה הוויקטוריאנית?
לרשומות נוספות בבלוג שלי על התקופה הוויקטוריאנית על נימוסים והליכות , אופנה ויקטוריאנית , שפמים, זקנים ותה של מנחה.
אתם גם מוזמנים להכיר את התקופה מקרוב דרך ספרי “אי התפוחים”, שם שילבתי עובדות היסטוריות נוספות שלמדתי תוך כדי תחקיר היסטורי.
לקריאת תקציר ופרק ראשון של “אי התפוחים” הקליקו על הקישור.
לקריאת תקציר ופרק ראשון של “אי התפוחים” הקליקו על הקישור.
The following two tabs change content below.
הילה ארוון
בעלים ומנהלת בחברת הספרים של הילה
הילה ארוון, מו"לית ומחברת הספרים 'סודות באחוזת השושנים', 'כחותם על ליבך', 'הדרך הביתה', 'אי התפוחים', 'זר של קוצים' והדואט "פצעי אוהב" ו"נשיקות שונא".
פוסטים אחרונים מאת הילה ארוון (הצג הכל)
- דירה עם מרפסת עורפית – סיפור לפסח 2020 - 8 באפריל 2020
- פטיש המכשפות - 22 בינואר 2020
- לו הייתי פיצ’רוי… לה -לה-לה…. - 21 בינואר 2020
כמכורה לרומנים היסטוריים זהו תענוג שחוזר בכל יצירה שלך.מעבר להנאה מהרומן מתווסף לו אוצר של עובדות היסטוריות מדוייק ונאמן למקום ולזמן המדוברים..
תודה לך הילה
מכל מלמדי השכלתי, תודה על עוד מידע מעניין