נשיקות שונא – חלק 2 בדואט

49.00 

את הספרים הדיגיטליים של הדואט ניתן לרכוש באתר עברית

להזמנת הדואט עם משלוחים לרחבי העולם דרך אמזון ולפי מדיניות המשלוחים של אמזון היכנסו לקישורים הבאים:
“פצעי אוהב” חלק 1 בדואט, באמזוןhttps://amzn.to/3kETBaP
“נשיקות שונא” חלק 2, באמזון: https://amzn.to/36IP1U0

**מומלץ לקרוא את הספר “זר של קוצים” לפני הדואט. הספר מהווה את ההשראה לכתיבת הדואט**

תיאור

**מומלץ לקרוא את הספר “זר של קוצים” לפני הדואט ואת “פצעי אוהב” (חלק 1 בדואט)  לפני נשיקות שונא (חלק 2 בדואט)**

תקציר הספר “נשיקות שונא” חלק 2 בדואט:

חייה של סופיה דוונפורט היו מלאים בעוני, בכאב ובנדודים. היא עשתה את כל מה שצריך לעשות כדי לשרוד ברחובות הסיטי האפלים והמסוכנים של לונדון. יום אחד הגורל העניק לה הזדמנות לשנות את עתידה. סופיה צריכה להחליט האם היא מוכנה לתקן את דרכיה בתמורה למשפחה תומכת ולבית חם ויציב. האם היא תהיה מסוגלת לעזוב את חיי הפשע, להתגבר על פחדיה ולעשות את הבחירה הנכונה?
סוד גדול מהעבר שנחשף מאיים על תוארו ונחלתו של לורד תומאס נורת’, הברון החדש מקלרנספילד. כדי להציל את האחוזה מליפול בידי נושים וכדי להציל את עתיד משפחתו הוא נאלץ לכרות ברית נישואים ולקשור את חייו עם אישה שהוא נשבע לתעב.
גרייס פורסיית’ האמינה שתוכל לגשר על שנים של עוול ושנאה בכוח אהבתה אבל גם כוונותיה הטובות ומאמציה השונים לא הכינו אותה לבאות. בעלה לעתיד רואה בה תזכורת לחטאי משפחתו וכל ניסיונותיה נועדים לכישלון. לפי החוזה שנחתם יש לה רק שנתיים כדי לשכנע אותו שאפשר גם אחרת. האם היא תצליח?
בספר נשיקות שונא רוקמת הילה ארוון למארג אחד את כל חוטי העלילה שהחלו בספר פצעי אוהב ומחזירה את זירת ההתרחשות אל אחוזת נורת’ באנגליה.

טעימה מהספר

פרק 1
יום חמישי היה חם במיוחד. עונת הקיץ החלה במלוא עוזה. באותה שעת בוקר מאוחרת לאחר שסיימה סופיה להאכיל את חיות המשק, היא לקחה סלסילת נצרים מהמרפסת וירדה אל גינת הירק. ענפי עץ התפוח היו עמוסים בתפוחים עסיסיים, היא קטפה את אלו שנראו לה בשלים ומתוקים. קרני השמש דילגו על ראשה האדמוני ושזפו את פניה, גורמים לנמשים נוספים לצוץ על גשר אפה ועל לחייה. היא הטילה עוד מספר תפוחים אל הסלסילה שעמדה למרגלות העץ וגדשה אותה, כשסיימה נכנסה אל הבית המוצל. הווילונות מנעו מהשמש לחדור במלוא עוצמתה פנימה והבית היה קריר יחסית בזכות קורות העץ העבות שמהן היו עשויים הקירות.
היא תכין פאי תפוחים כדי להפתיע את מארק עם שובו בעוד מספר ימים. הפאי הזה היה חביב עליו במיוחד והוא תמיד חלק לה מחמאות. הדבר חימם את ליבה.
באין סוכר במזווה יצאה על גבה של לונה אל צ’ארלסטון. סופיה עצרה בפאתי העיירה, קשרה את לונה אל גזע עץ מרוחק ופסעה בדרך המלך אל עבר הרחוב הראשי. היא הגיעה אל חנות מצרכי המזון ולשמחתה היה סוכר במלאי. היא הצטיידה גם במקלות קינמון כדי להכין סיידר כפי שלימדה אותה אלינור להכין באחד מביקוריה בשבוע בחלף.
כעבור כמה שעות מילא את חלל הבית ניחוח בשׂוּם של תפוחים אפויים, קינמון וקרמל, כשסופיה נכנסה עם תבנית פאי התפוחים המוכן לאחר שנאפה בתנור האבן שבחוץ. אגלי זיעה הצטברו על רקותיה ובמורד צווארה. היא הניחה את התבנית על אדן החלון העמוק להתקרר וניגבה את צווארה בשרוול חולצתה.
סופיה ניגשה אל הסיר שבו הרתיחה מים עם תפוחים שחתכה לקוביות ומקלות של קינמון עבור הסיידר. היא נעצה סכין בתפוחים וכשראתה שהתרככו העבירה אותם דרך בד לסינון שהניחה מעל קערה גדולה. הסיידר מילא את כל הקערה ואדים מהבילים היתמרו מעליו. היא הניחה לו להצטנן לפני שתעביר אותו לבקבוקים ריקים. את עיסת התפוחים שמרה בקערה אחרת כדי להכין ממנה מרקחה. היא החליטה לעשות הפסקה. כעת הייתה עייפה ומיוזעת. חום היום הגיע לשיאו והעבודה שלה מול התנור הלוהט בחוץ והאש באח גרמה לחולצה שלה להידבק לגבה. טבילה במימי הבריכה הצוננים שהגיעו מהשלג שנמס מפסגות ההרים הסמוכים תעזור להחיות את נפשה. לא תהיה זו הפעם הראשונה בה תשחה בבריכה המבודדת. בימים שחלפו מאז שמארק יצא אל היערות עשתה זאת מספר פעמים.

סופיה שחתה אל מרכז הבריכה וצללה פנימה אל המים העמוקים. שערה הארוך צף סביבה בגלים מתפתלים ואדמוניים. המים צרבו את עיניה הפקוחות אך היא התרגלה לתחושה די מהר. דגים שחו סביבה ואלו שהבחינו בה נרתעו ושינו את נתיב שחייתם. האוויר החל לאזול מריאותיה וסופיה דחפה עצמה מעלה בעזרת כפות רגליה. זרועותיה חתרו אל עבר פני המים. היא שחתה עד שהגיעה לנקודה בבריכה בה יכלה לעמוד על הקרקעית. קרני השמש טיילו על ראשה ונצצו על המשכית שלה. היא מצמצה כדי לסלק את טיפות המים וראייתה הצטללה. היא התענגה על קרירותם.
הבריכה השקטה הייתה מוקפת צמחיית פרא, קנים ארוכים וסוף. עופות מים ירדו מהגדה אל מימיה או עלו חזרה אל שפתה. הרוח שיחקה עם אדוות המים וליטפה את כתפיה החשופות של סופיה. לונה עמדה על הגדה קשורה לעץ ליד סלע עליו השאירה סופיה את בגדיה. הסוסה לעסה את הדשא שלרגליה בשאננות. סופיה צללה שוב ואת הדקות הקרובות בילתה בשחייה מקצה אחד של הבריכה לקצה השני.
השמש תשקע בקרוב חשבה כשעלתה שוב אל פני המים, כדאי לה לחזור אל הבית לפני שיחשיך. סופיה שחתה אל עבר הגדה. היא נעמדה על רגליה כשהמים הגיעו אל גובה מותניה. נחלי מים טוו את דרכם משערה הרטוב אל כתפיה ובטנה. הטיפות נצצו על עורה כמו רסיסי כוכבים. סופיה אספה את שערה הכבד בידיה וסחטה אותו. מבטה עלה אל לונה אבל הסוסה לא הייתה שם. גם בגדיה נעלמו! רק נעליה היו מונחות למרגלות הסלע. היא קפאה על מקומה וכרעה בתוך המים, להסתיר את גופה מפני מי שפלש אל שטחי החווה וגנב את סוסתה ואת בגדיה. היא נעה לאחור בחזרה אל המים העמוקים ועיניה שוטטו בחרדה על השיחים. מה תעשה עכשיו?
“לא חכם להשאיר את בגדייך או את הסוסה שלך ללא השגחה.”
מארק הגיח מאחורי גזע עץ והחזיק באפסר של לונה, על האוכף נחו בגדיה. הוא נעצר במקומו, בגדיו מאובקים ומגפיו שחוקים. חיוך יהיר נראה מבין זקנו שצמח פרא. סביב צווארו היה כרוך צעיף הבד שהכינה לו מוכתם ומיוזע. לונה, הסוסה הבוגדנית, תחבה את אפה בחזהו מלאת געגוע.
“אז מזלי שזה רק אתה.” קראה אליו מהמים וקיוותה שהם עמוקים דיים כדי להסתיר את גופה מעיניו. “הקדמת, חשבתי שתגיע רק באמצע שבוע הבא.”
“קיצרתי את הזמן שלי שם.” הודה וזקף גבה, “את רוצה שאחזור ליער?”
“אה? לא, ברור שלא.” מה קורה לה? היא צריכה לשמוח שהוא הקדים.
מארק צחק למראה תשובתה המגומגמת, “איך המים?”
הוא הוביל את לונה אל העץ וקשר אותה אליו.
“קרירים ומרעננים.” השיבה וחיבקה את פלג גופה העליון בידיה לכסות את חזה.
הוא התיישב על הסלע והרים את קצות כובעו. מבטו הכסוף נח על פניה וירד אל כתפיה שבצבצו מהמים. קרני השמש האחרונות של היום חשפו את הנמשים המפוזרים עליהן.
“נראה שאת נהנית כאן.” אמר.
הסומק פרח בלחייה. כמה זמן עמד וצפה בה? האם ראה אותה עירומה?
“מאוד. הגעתי לכאן מתי שהזדמן לי…” קולה גווע כשהחל לחלוץ את מגפיו.
“לא תזיק לי טבילה.” מבטו לא מש מעיניה.
סופיה חשה את צווארה מאדים כשהטיל את כובעו על הסלע והחל להסיר את הצעיף שלו כדי להיחלץ מחולצתו.
עיניה הושפלו מטה לפני שתראה במערומיו. היא שמעה את אבזם חגורתו הכבדה נוגע בסלע.
“אכפת לך שאצטרף?” שאל מהגדה אך לא המתין לתשובתה.
סופיה שמעה את שכשוך המים כאשר פסע בתוכם.
“את נשמעת משכנעת למדי וזה המקום האהוב עליי בימים חמים.”
היא הרימה את מבטה אליו באחת וליבה החל מאיץ את פעימותיו בחרדה. מארק עמד בבריכה בחזה חשוף, המים הגיעו לגובה מותניו הוא התקדם אליה ואז צלל פנימה ונעלם מעיניה. היא סבה על מקומה בניסיון לאתר אותו. הוא הגיח מהמים במרחק זרוע ממנה וינק אוויר לריאותיו דרך פיו. קצוות שערו נדבקו לראשו והמים טפטפו על רקותיו וזקנו, משם צנחו הטיפות על שרירי חזהו, על כתפיו וגלשו מטה על זרועותיו. המראה שלו היה גברי ומושך. הוא הרחיק את השיער מפניו ועיניו האפורות מצאו אותה.
סופיה עצרה את נשימתה. היא הייתה מעורטלת וחסרת הגנה. האם ינצל זאת? הוא היה יכול לנצל את ההזדמנויות שנקרו בפניו מדי לילה כשהייתה בכותונתה בלבד במיטתם ולא ניצל. האם יבחר לעשות זאת עכשיו? הוא בעלה, הוא יכול לעשות בה כרצונו, חשבה. האם הבילוי בחברת גברים מחוספסים בעבודה מאומצת בשטח, יצרו בו געגוע לרכות של אישה? היא לא ידעה איך תגיב אם יתקרב אליה.
הוא בחן את מבע פניה בעיון.
“עמדת לצאת מהבריכה כשהגעתי. אני אמתין שתצאי.” אמר והיא שבה לנשום.
מארק צלל שוב ושחה מתחת למים אל הכיוון הנגדי. סופיה הציצה בו מעבר לכתפה וכשהייתה משוכנעת שאינו צופה בה, שחתה אל המים הרדודים והזדקפה. היא פסעה בצעדים מהירים אל עבר הגדה, נזהרת לא להחליק על חלוקי האבן והסלעים הרטובים. היא חטפה את הבגדים מהאוכף של לונה ביד נחפזת והסתתרה מאחורי גזע עץ ומאחורי הצמחייה העבותה כדי ללבוש את בגדיה. עלים יבשים ועפר נדבקו לכפות רגליה הלחות.
“בך אני אטפל בהמשך.” סיננה אל עבר לונה והשתחלה לתוך כותונתה וזו נדבקה אל גופה הרטוב. “יצור בוגדני שכמוך. את היית אמורה להתריע אם מישהו מתקרב.”
לונה שחשה במורת רוחה רקעה ברגליה על האדמה והעלתה עננת אבק. סופיה חייכה אליה בסלחנות ולבשה את המותנייה שלה, משכה בשרוכיה והידקה אותה על מותניה הצרות. היא הציצה מעבר לגזע וראתה את מארק שוחה, זרועותיו פילחו את המים בחתירה מהירה. גופו הגמיש חצה את הבריכה. היא הביטה בו בהערצה ולפני שיתפוס אותה בוהה בו מיהרה ללבוש את חצאיתה.
סופיה ניגשה אל הסלע והתיישבה עליו. היא משכה מעלה את אמרת חצאיתה אל ברכיה והניחה לאוויר החמים לייבש את רגליה החשופות. בינתיים קלעה את שערה הלח לצמה.
מארק נעמד במים ומבטו איתר אותה על הסלע. הוא החל פוסע לעברה, המים זלגו לאורך גופו המפואר. ככל שהתקדם הלכה וגברה בה המתיחות והמבוכה. למרבה הפתעתה הוא לבש את מכנסיו ולא היה עירום כפי שחשבה. מארק עלה על גדת הבריכה, ניער את ידיו מטיפות המים וקרב אליה. סופיה ניסתה להיראות אדישה כלפיו אבל הלב שלה השתולל בתוכה והפעם מסיבה אחרת. לשמחתה השמש החלה לשקוע והוא לא היה יכול להבחין בלחייה שסמקו ככל שצמצם ביניהם את המרחק. הוא נעמד מולה ורכן מעט לעומתה. האם ינשק אותה הפעם?
“את יושבת על הבגדים שלי.” אמר לה.
“מה…” היא זינקה ממקומה.
הכובע שלו היה מעוך. סופיה יישרה אותו כמיטב יכולתה. מארק הרים את חולצתו מהסלע ולבש אותה. היא הגישה לו את כובעו.
הוא נתן בו מבט קצר, “את תצטרכי לפצות אותי על הנזק שגרמת.”
“זה לא היה במכוון.”
“זה ההסכם שלנו. על כל נזק שתגרמי תצטרכי לשלם או לפצות אותי.” הוא הניח את חגורתו על מותניו.
“איך בדיוק?”
“אני אחשוב על משהו.” הוא לקח ממנה את הכובע וחייך בזחיחות.
סופיה הרימה את חוטמה והסבה אליו את גבה. היא אספה את גרביה ונעליה, הכניסה אותם אל תיק האוכף של לונה וטיפסה על גבה. מארק הניח את הכובע על ראשו וסיים לנעול את מגפיו. הוא בחן את דמותה יושבת על הסוס ברגליים פשוקות כגבר.
“אתה יכול לשבת מאחוריי.” היא שלחה אליו חיוך מתגרה.
“ניפגש בבית.” אמר וסטר לאחוריה של לונה.

מידע נוסף

מס' עמודים

480

שנת הוצאה

מרץ 2020

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “נשיקות שונא – חלק 2 בדואט”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

ייתכן ותאהב גם…